מלון קראון פלאזה ים המלח-
מחזור נוסף עקב הביקוש
27-31/5/18

           רשות הטבע והגנים  

      לתוכנית ינואר פברואר לחץ כאן   

החמישייה הפותחת

1

טיול בשבילי יער חוף הכרמל

מסלול טיול מעגלי למיטיבי לכת בין עצי היער והחורש של יער חוף הכרמל. בדרך נמצא מצפה סיגי המשקיף על נופו המרהיב של האזור

למידע נוסף על המסלול >

2

טיול בחוף אכזיב

הפעם נטייל לאורך חוף הגליל המערבי שהוא החוף הצפוני ביותר שלנו. נתחיל בגן לאומי אכזיב, נחלוף על פני עיר נמל קדומה ונעבור בשפך נחל כזיב ובאתרים היסטוריים מתקופות שונות

למידע נוסף על המסלול >

3

מצפורים בגליל המערבי

קק"ל התקינה במצפור שביט ספסלים ונטעה עצי אלון. למרגלות המצפור נפרש יער חניתה, ומנקודת התצפית תוכלו לראות נקודות מרכזיות באזור

למידע נוסף על המסלול >

4

מצפור בר יהודה בכרמל

מקומו של מצפה בר יהודה הנמצא מצפון לדרך נוף כרמל, מבטיח תצפית מרהיבה על עמק יזרעאל ועל מערבו של הגליל עד רכס הסולם

למידע נוסף על המסלול >

5

יער רמות

מסלול טיול נפלא ביער רמות המתאים לכל המשפחה, מוצל בעצי חורש ומלא בצמחייה עשירה

למידע נוסף על המסלול >

לחברים שלום

מוזיאון המרציפן בכפר תבור מזמין אתכם לביקור במקום.
במקום נמצא גם מפעל ליצור מרציפן ונגזרותיו ומתקימים קורסים וסדנאות.

להסבר על המקום לחץ כאן

להזמנה לחץ כאן

ניתן לשלב את הביקור במוזיאון עם ביקור ב:
* ייקב תבור
* דבורת התבור
* מסעדת אנגוס

ועוד

אבל זה כמובן מחייב תכנון מסודר ותאום מראש

עוזי רב

קרית טבעון: טיול לחורשת השומרים
שביל טיול קצר החושף את סיפורו של האזור

הוראות הגעה

מצומת השומרים שממזרח לקריית טבעון (מפגש כביש 75 עם כביש 722) נוסעים דרומה 300 מ' ופונים ימינה לחניית בית הקברות של אגודת השומרים בקריית טבעון. כדאי לחנות ליד עץ אלון התבור הגדול שבצפון רחבת החניה.

חורשת השומרים על שם שמואל חיים לנדוי

מרחבת החניה נצעד צפונה במקביל לכביש 722. אחרי כ-100 מ' נגלה את סימון השבילים הכתום, העולה שמאלה לתוך החורשה. לפני שנצעד בו נמשיך לפנים עוד 50 מ' לחניון צנוע בצל עצי אלון התבור, שנמצא ממש מעל תחנת רענון לחיילים. כאן גם תמצאו שלט גדול שהציבה קק"ל ובו מפת השביל ואנדרטה לזכרו של שמואל חיים לנדוי (1928-1892). שמואל חיים לנדוי (שח"ל) נודע בילדותו כעילוי, וכבר בגיל 18 הוסמך לרבנות. מיד אחר כך, כאשר נחשף לדעות הרבנים יהודה אלקלעי וצבי קלישר, הפך לציוני. בשנת 1926 עלה לארץ והיה נציג הפועל המזרחי במוסדות הלאומיים. הוא מת בדמי ימיו. פעולתו האחרונה הייתה חתימה על ערבות כספית לחברי הקבוצה שעמדה להתיישב בשיח' אבריק, לא הרחק מהחורשה המוקדשת לזכרו. הקבוצה, שהקימה את מושב שדה יעקב, התיישבה תחילה בשטח שבין כפר יהושע למעיין יצחקיה ורק אחר כך עלתה מעט צפונה למקום שבו נמצא המושב כיום, למרגלות החורשה של מנהיגם. חברי המושב רצו לקרוא ליישוב שלהם על שמו, אך הדבר לא הסתייע. הם נטעו את החורשה לזכרו כביטוי להערכתם למחולל תנועת ההתיישבות הדתית בארץ ישראל.

שביל החלוץ הדתי

השביל עובר בחורשה נטע אדם מעורב בחורש טבעי של אלון התבור, שאפיין בעבר את הגבעות של מערב הגליל התחתון באזור אלונים-שפרעם. מלווים אותו אשחר ארצישראלי והמטפסים קיסוסית קוצנית ואספרג החורש וכמובן מרבדי רקפות. בצד השביל מוצבים שלטי קרמיקה קטנים המציינים יישובים דתיים שעלו על הקרקע לפני קום המדינה ובהם משובצים אמרותיו של שמואל חיים לנדוי.
השלט הראשון, המנציח את מושב שדה יעקב (1927), מביא את הציטוט: "פה כל סלע, כל רגב, קורא זועק: עבדונו". השלט שאחריו מזכיר את מושב כפר אברהם (1932), כיום שכונה בפתח תקווה, ואת הציטוט: "החיים בתורה והתורה – בחיים"! עוד כמה צעדים והנה שלט המציין את מושב כפר פינס (1933) והציטוט: "ארץ ישראל בנויה לפי תורת ישראל. אין רעיון זה מתגשם בחיים אלא בעבודה. עבודה ממש!"
עד כה צעדנו כחצי קילומטר. שביל החורשה מגיע לדרך עפר רחבה. כאן פונים שמאלה, הולכים כ-100 מ' ופונים שוב שמאלה לעבי החורשה בשביל צר. שלט המנציח את כפר הרא"ה מקדם את פנינו (1933) עם הציטוט: "נקדש את חיינו בתורה ונטהרם בעבודה".
עוד שני שלטים לפנינו: השלט של מושב נחלים, שאנשיו נאחזו לראשונה בין פלגי עמק החולה (1943) אך אחרי מלחמת העצמאות עברו לאזור פתח תקווה. הציטוט מביא מדבריו של שח"ל: "תורה ועבודה – שניים שהם אחד במקור, ברוח ובמחשבה". השלט הבא מנציח את תקומה, שעלה על הקרקע כקיבוץ בצפון הנגב במסגרת 11 הנקודות (1946) ולאחר מלחמת העצמאות שינה את מקומו והפך למושב.
מיד אחרי השלט הזה השביל עובר בגת עתיקה חצובה בסלע, המעידה שיושביו הקדמונים של המקום גידלו ענבים ליין. יש להניח שהחציבות קשורות לבית שערים העתיקה, שהייתה עיר חשובה בימי המשנה והתלמוד. הצל הכבד של עצי אלון התבור מאפשר את התפתחות הטחב הרב על הסלעים.
השביל מגיע לדרך רחבה. כאן פונים שמאלה. מצד שמאל נראה גרם מדרגות בטון המוביל לבית העלמין של קריית טבעון (בגרם המדרגות הזה נרד בסיום הסיור). נמשיך היישר לפנים ונגיע חיש קל לגן השומרים, שגם בו מוצב שלט גדול של קק"ל.

גן השומרים

גן השומרים הוא עתה גינת נוי מטופחת הנהנית מצל עצי אורן גבוהים שביניהם נטועים לנוי עצי אלון התבור ואלון מצוי. בלב הגן מגרש משחקים לילדים. בשוליים המזרחיים של הגן נמצאים שני מצפורים – מצפה כפיר הצנוע על שם אסתר ומתתיהו כפיר ולידו מצפה ברק על שם ברק נודניוק. מרחבת התצפית של מצפה ברק נשקפים הנופים המרהיבים של עמק יזרעאל, הגלבוע, גבעת המורה, הרי נצרת וגבעות אלונים. לוח תצפית מפרט את היישובים והאתרים שנראים מכאן.
המצפור נמצא ליד גדר בית עולם לשומרים. כדי להגיע לכניסה הרשמית של בית הקברות נחצה את הגן לעבר רחוב השומרים ונצעד כמה צעדים שמאלה. כאן, במקום המפגש עם רחוב שיכון אלה, נמצא פתח בית הקברות.

בית עולם לשומרים

ביקור בבית הקברות של "אגודת השומרים" משרה אווירה מיוחדת במינה. על המקום מצלים עצי אורן גבוהים, וסלעים טבעיים מעטרים את המרווחים שבין הקברים הבנויים אבנים-אבנים. בבית הקברות קבורים חברי "אגודת השומרים" – ארגון שמירה ועבודה שהקימו בשנת 1933 יוצאי תנועת "השומר" ביוזמתו של אלכסנדר זייד.
האגודה כתבה מגילת יסוד, וכל חבר היה צריך לחתום עליה. וזו לשון מגילת היסוד:
"שיוויתי אותך. עמי ומולדתי תמיד לנגד עיניי,
חלבי ודמי נתונים לך עד גאולתך השלמה.
מטרת חיי
לשמר אדמתך מכל פגע
להגן עלייך מכל צר ואויב
לפאר ולהאדיר את כבודך
לכל קריאתך - עמי ומולדתי - אני מוכן!
חיי קו‏דש לך - קודש לעד!
נאמן ומסור עד נשימתי האחרונה!"
בית הקברות הוא פרי תכנונו של משה יפה, אמן אבן ואדריכל הקבור גם הוא כאן. עוד קבורים כאן הסופר אליעזר שמאלי, שכתב על אנשי קבוצת הרועים את ספרו המפורסם "אנשי בראשית". המשורר אלכסנדר פן כתב אחדים משיריו היפים ביותר כאשר שהה בשיח' אבריק.
דמותו של אריה אברמסון מרתקת במיוחד. האיש למד לרעות צאן אצל שבטי הטורקמנים ואף הרחיק עד מקסיקו כדי ללמוד רעיית צאן אצל האינדיאנים. חייו הסוערים הסתיימו בשנת 1941 והוא בן 45.
הקבר הבולט ביותר הוא קברו של בועז פרסוב. הצעיר הירושלמי, יליד 1909, נטש את ספסל הלימודים ובעודו נער התחבר אל קבוצת הרועים הראשונה בשיח' אבריק. בשנת 1929 נאלץ פרסוב להגר עם הוריו לארצות הברית, אך בשנת 1934 שב עם סילביה, בחירת לבו, אל עדרי הצאן שבשיח' אבריק. יום אחד נמצא מת בשדה והוא בן 27 בלבד. סילביה אספה במו ידיה את כל האבנים לבניין המבנה דמוי האוהל המצל על קברו של אהובה.
בלב בית הקברות נמצאים קבריהם של אלכסנדר זייד ואשתו ציפורה. תחנתנו הבאה קשורה במותו של השומר המפורסם, ששמר על אדמות קק"ל באזור.

אנדרטת אלכסנדר זייד

נצא משער בית העלמין של השומרים ונחצה את הרחוב לעבר רחוב יזרעאל, אל הגן הקטן שמעבר לכיכר – גן אלכסנדר זייד. בלב הגן נמצאת אנדרטה, בדיוק במקום שבו נרצח השומר. ליד האנדרטה לזכרו נמצא שלט נוסף המציין את המקום שבו ארבו לו רוצחיו.
אלכסנדר זייד (1938-1886) עלה מסיביר בשנת 1904. כמו רבים מחבריו לעלייה השנייה עבר את המסלול הנהוג באותם הימים ועבד כפועל במושבות. הוא השתתף בהקמת תל חי וכפר גלעדי, היה ממקימי ארגון השמירה העברי הראשון "בר גיורא" ואחר כך ממייסדי ארגון "השומר". בשנת 1926 עבר עם משפחתו אל אחת מגבעות שיח' אבריק ושימש כשומר היערות מטעם הקרן הקיימת.
אלכסנדר זייד האמין שקבוצות רועים שיתיישבו באזור יפתרו את בעיית השמירה על האדמות, אלא שניסיונות ההתיישבות נכשלו שוב ושוב. לאחר תשע שנים של בדידות פרשֹה משפחת זייד את חסותה על "קבוצת הרועים של "הנוער העובד", שהתגוררה בשנת 1935 בצריפים הראשונים של קריית חרושת. שנה אחר כך, בימי המרד הערבי, עברה הקבוצה לחצרה של משפחת זייד, וביוני 1938 הקימו צעירי "הנוער העובד" את קיבוץ אלונים, ששכן בראשיתו בראש הגבעה שמעל לגן. ב-10 ביולי 1938 (ימי המרד הערבי), כשעשה זייד את דרכו לפגישה עם חברי אלונים, טמן לו קאסם טבאש מארב והרגו. לימים נקמו חברי "ההגנה" את מותו. הם זיהו את הרוצח והוציאוהו להורג.

סיום הטיול

בתום הביקור בגן אלכסנדר זייד נשוב לגן השומרים ולשלט הגדול של קק"ל. נצעד בחזרה לראש גרם המדרגות שעל פניו חלפנו קודם לכן ונרד בו. השביל עובר מחוץ לגדר בית הקברות ומגיע חיש קל לעץ אלון התבור ולרחבת החניה שבה השארנו את הרכב.

המצפור והשביל נעשו בתרומת ידידי קק"ל בקנדה.

טיול ברכב פרטי להרי נפתלי

דרך הנוף של קק"ל מתחילה את דרכה ליד כפר גלעדי ועולה אל מרומי צוק מנרה – הצוק הגבוה בישראל. נופי עמק החולה והגולן נחשפים במלוא הדרם, ובספטמבר 2016 נוסף לדרך מצפור חדש

דרך הנוף, שאורכה כ-12 ק"מ, עוברת למרגלות מצוק רמים המתהדר בתואר המצוק הגבוה בישראל. הצוק הענק מתנשא כ-700 מ' מעל עמק החולה. מורדות הרכס מיוערים ביערות קק"ל ובחורש טבעי. יער נטע האדם כולל בעיקר עצי אורן ירושלים וברוש מצוי. לאחר מלחמת לבנון השנייה (2006), שבה ניזוק היער משריפות שפרצו בו, נטעה קק"ל מחדש שטחים נרחבים ברכס וגיוונה אותם במיני עצים המאפיינים את החורש הים תיכוני בישראל – כליל החורש, לבנה רפואי, שקד, חרוב מצוי ואגס סורי.  
לצד דרך הנוף הכשירה קק"ל שלושה חניונים. אפשר לעלות בדרך מכפר גלעדי או לרדת בה מכיוון יפתח. קשה להמליץ על כיוון מועדף. מצד אחד מי שיורד בדרך נוסע כשהנוף מול עיניו; מצד אחר מי שעולה בדרך, זוכה לגלות בהפתעה עוד טפח ועוד טפח מהנוף המרהיב. ברשימה זו אנו מתארים את הדרך מכפר גלעדי לכיוון יפתח. 

הוראות הגעה

נוסעים מקריית שמונה צפונה (כביש 90) ובתל חי פונים מערבה בכביש 9977. חולפים על פני הכניסה לתל חי ולכפר גלעדי, ובמרחק של כקילומטר מכביש 90 פונים דרומה (שמאלה) על פי סימון שביל ישראל ושילוט קק"ל המכוון לעין רועים. 

עין רועים

דרך העפר, שחלקים ממנה מצופים אספלט, פונה דרומה ועוברת במדרון המתנשא מעל קריית שמונה, למרגלות מצוק רמים. לאחר 2.1 ק"מ הדרך מגיעה לעין רועים ולחניון שלצדו. בקיץ שחון ספק אם המקום מצדיק את התואר מעיין. בחורף, וגם בקיץ שבא אחרי חורף ראוי לשמו, המעיין נובע לשוקת צרה, בנויה אבן, שמימיה נשמרים צלולים תמיד. השוקת אגרה את מי המעיין והרוותה את צמאונם של בני הבקר שרעו בסביבה. 

קק"ל שיפרה את סביבת המעיין. השוקת הוקפה בבריכה גדולה יותר האוגרת את עודפי המים, וממנה זורמים המים בתעלות לשתי בריכות נוספות, נמוכות יותר. כשהמעיין במלוא אונו, המים ממשיכים לזרום לגיא הסמוך, השומר במשך כל ימות השנה על הצבע הירוק והרענן שמעניקים לו שיחי הפטל ושאר הצמחים הצומחים ליד מקומות לחים. בקיץ פורחים בוורוד ליד המעיין ערברבה שעירה ושנית מתפתלת. עץ תאנה וסבך קנים משלימים את התמונה. 

נראה כי חזירי בר, תנים ושועלים מחבבים מאוד את המקום. אנחנו ממליצים למטיילי שביל ישראל שלנים בחניון קק"ל הסמוך להתרחק מעט מהמעיין כדי לאפשר להם להגיע ללא חשש למקור המים. 

המצוק

מעין רועים הדרך נמשכת ומעפילה במדרון הצופה על עמק החולה. הנוף המרהיב מפתה לעצור ולצפות: עמק החולה וקריית שמונה, הגולן והחרמון נראים מכאן היטב במלוא הדרם. תצפית טובה יותר מתאפשרת כקילומטר וחצי מהמעיין, במצפה לירן המוקדש לזכרו של לירן סעדיה, לוחם סיירת אגוז שנפל במלחמת לבנון השנייה (יולי 2006). ברחבת המצפה משמיעה עמדת שמע הסברים על הנוף ועל לירן, ובשביל הקצר מוצגים מבחר רישומים מעשה ידיו של הלוחם. 

הגיעה השעה להתבונן גם במצוק האדיר. הגיאולוגים קבעו שהרכס הורם כ-2,000 מ' ביחס לעמק החולה. בין השכבות הרכות בולטים שני קווי צוקים גדולים, שאף זכו בשמות פרטיים משלהם. הצוק התתון שבהם ידוע במדע בשם "צוק בלאנש" – צוק סלע שגובהו כ-40 מ', ואילו העליון נקרא על שמו של צומופן. שני השמות האלה מנציחים גיאולוגים שחקרו את הגיאולוגיה של לבנון.     

כקילומטר וחצי ממצפה לירן הדרך מגיעה לצומת. מי שרוצה יכול לסיים כאן את הטיול ולרדת בדרך העפר שמאלה אל חורשת האיקליפטוס והחניון הגיאולוגי שבה. בלב החניון נמצא סלע הקובייה – גוש סלע ענק המעוטר בעיטורים בצבע סגול. האמן יצחק שמואלי עטף את הסלע בעיטורים השוברים את צורתו ומדגישים אותה. הקובייה הידרדרה לכאן ממרומי מצוק בלאנש. שולחנות הפיקניק הנהדרים שבחניון עשויים מהסלע הידוע בשמו העממי "שיש יפתח" שאיננו שיש של ממש אלא סלע גיר, אך מתצורה מיוחדת ויפה במיוחד לעין.   

אנחנו נפנה בצומת ימינה ונגיע לאחר כ-300 מ' לחול צבעוני שמזכיר במראהו את החול בקרקעית המכתשים ובתמנע. ואמנם זהו אותו החול שנוצר כאן לפני 130 מיליון שנה. מצוק רמים הוא המקום היחיד בגליל שבו נחשפות שכבות קדומות כל כך. המקום נראה כמחצבה, ואכן בשנות ה-50 כרו את החול והשתמשו בו כתשתית לכבישים. 

בהמשך הדרך נגלה "חלון" עגול, עשוי אבן גיר, המשקיף בין העצים על עמק החולה. הכתובת הרשומה ב"חלון" מספרת שלא מעט משדות עמק החולה מושקים במים המופקים מקידוחי שמיר.

אל מצפור יוחאי ודור

הדרך עוברת מתחת לכבלי הרכבל העולה מקריית שמונה למרומי צוק מנרה. ככל שמתקדמים ועולים, נחשף עוד טפח מהנוף המרהיב: יישובי עמק החולה, המשובץ בבריכות דגים ובשדות מעובדים ובלבו מתנוצץ אגמון החולה – עוד יצירה של קק"ל ואתר טבע ייחודי. ממול – הגולן, ובצפון סוגרים את הנוף החרמון והבקעה הלבנונית. 

הדרך מגיעה לחניון חורבת נזר. בעבר היו שני עצי החרוב הגדולים והספסלים שבצלם סימן ההיכר של המקום. מטיילי שביל ישראל נהגו לשבת עליהם וליהנות מהנוף. בספטמבר 2016 נחנך במקום מצפה לזכרם של יוחאי (ג'וחא) קלנגל ודור חיים ניני, שנהרגו מפגיעת טיל בעת שסיירו בדרך הפטרולים שבהר דב. המצפור צופה במקום שבו נפגעו. 

הדרך נמשכת ומטפסת למצפור נוסף המוקדש לזכרו של יואל פרל, מצאצאי היישוב הישן בצפת. הנוף, כמובן, ממשיך להיות מרהיב והוא מייצג בצורה נפלאה את החורש הטבעי של מזרח הגליל העליון עם עצי אלון מצוי, אלה אטלנטית, חרוב מצוי ושקד. 

דרך הנוף מסתיימת בחניון יפה של קק"ל שנמצא כ-200 מ' לפני היציאה לכביש 886. בחניון, ובו שבילים המתעקלים בין עצי חורש, הציבה קק"ל שולחנות נגישים לאנשים עם מוגבלויות. האבנים הגולמיות הגדולות הפזורות בשטח נראות כמו פסלים סביבתיים – יופי של נקודה לסיים בה את הטיול.

מידע נוסף

רצ'ב מידע מתוך פרסום של קק"ל

שביל יזרעאל-קק"ל הוא שביל טיול רציף שאורכו כ-100 ק"מ. המסלול עובר בנופי עמק יזרעאל ובהרים שמסביבו (מידע נוסף על השביל בסוף רשימה זו), והוא מפעל משותף של המועצה האזורית עמק יזרעאל ושל קק"ל.
קטע זה של השביל עובר במערב הרי נצרת, בין כפר החורש למעלול.
אורך המסלול כ-5 ק"מ.

הוראות הגעה

גישה לנקודת ההתחלה

מכביש 75 פונים לכיוון קיבוץ כפר החורש. נוסעים כ-2 ק"מ במעלה ההר וכ-100 מ' לפני שער הקיבוץ חונים משמאל לכביש ברחבת חניה קטנה שלצדה ניצבים שלטי קק"ל המסבירים על יער כפר החורש, על שביל האופניים סינגל יער כפר החורש, ועל שביל יזרעאל-קק"ל.

גישה לנקודת הסיום

מכביש 75, כ-1.6 ק"מ ממערב לכניסה לקיבוץ כפר החורש, פונים בדרך המובילה למחנה מהלול וחונים מיד בכניסה לדרך, ברחבת החניה שלמרגלות מתקן השאיבה הגדול של חברת מקורות. 

הערה

יש לדאוג לרכב מאסף. אפשר גם לחזור לנקודת המוצא בתוואי סינגל כפר החורש, מהלך של כ-4 ק"מ. 

יער כפר החורש

קטע השביל שלפנינו מצטלב מדי פעם עם שביל האופניים סינגל כפר החורש. אנחנו נעקוב כל העת אחר הנקודה הכתומה המלווה את סימון השבילים השחור לכל אורך הדרך. לפני שנצא לדרך, הנה כמה דברים שכדאי לדעת על יער כפר החורש, מהיערות הראשונים של קק"ל.
סיפורנו מתחיל בשנת 1921, השנה שבה רכשה קק"ל כ-18 אלף דונם מהשטח שנודע אז כ"גוש מעלול", על שם אחד הכפרים הערביים בסביבה שממנו נרכשו האדמות. 10,000 דונם נקנו בעמק יזרעאל והשאר במורדות הר שמצפון להם.
באותה שנה נוסד מושב נהלל. מכיוון שאדמת ההר לא התאימה לחקלאות, החליטה קק"ל לנטוע בה יער. החשש היה שאם הקרקע תישאר אדמת מרעה לבדה, יראו שלטונות המנדט בקרקעות האלה שטח שבעליו אינם יכולים לממשו, וקק"ל תאבד את החזקה על השטח. כדי לעמוד במשימה חתם יוסף ויץ על הסכם עם ארגון עובדים בשם "הכפר", שחבריו התרכזו בנהלל. הארגון התחייב, בין השאר, להקים משתלה, לנטוע יער ולבנות בתים שיהיו הבסיס לקיבוץ חדש. שמו של הקיבוץ יהיה כפר החורש, על שם היער שיינטע במקום.
הנטיעות החלו בשנת 1931. קק"ל מימנה את כל ההוצאות ואת שכר העובדים. עד שנת 1934 ניטעו ביער כ-200 אלף עצים ובהם עצי אורן, ברוש וחרוב וגם מיני עצים שכונו "עצי שלכת". בשנת 1933 עזבו חברי ארגון "הכפר" את המקום, ואת מקומם תפסו אנשי קבוצת גורדוניה ג', מייסדי כפר החורש. הם המשיכו בנטיעות וכמוהם גם אנשי מעברת סימוניה, שהתיישבו במורדות תל שמרון לאחר קום המדינה.
היער של ימינו אינו דומה ליער ההיסטורי. בשנות ה-90 הותקף יער כפר החורש, כמו יערות רבים אחרים בישראל, על ידי מזיקים ממזיקים שונים. איצריית האורן, כנימה המתפתחת בבסיס אֶגדֵי המחטים (מחטי האורנים מאוגדים בדרך כלל בקבוצות של שתיים, שלוש ויותר מחטים על ידי קשקש קרומי), גרמה נזקים עצומים. חלקות רבות נכחדו וניטעו מחדש. בנטיעות החדשות אפשרו יערני קק"ל לעצי חורש, שצמחו בצל היער הוותיק, לתפוס את מקומם בשטח.

אל נקודת התצפית

בנקודת המוצא של טיולנו צומחת חורשה קטנה ויפה של עצי ארז אטלנטי. יש לעקוב אחר סימון השבילים השחור והנקודה הכתומה שלידו, שבעקבותיהם נצעד עד סוף המסלול.
השביל עובר ביער מעורב. מלבד עצי אורן צומחים כאן נציגים רבים של החורש הים-תיכוני ובהם אלת המסטיק, אשחר ארצישראלי והמטפס הנפוץ קיסוסית קוצנית. יש כאן כמה עצי אלון מצוי גדולים. לא תמצאו כאן אלונים שענפיהם התחתונים נמלטו משיני הבקר הרועה במקום.  
מי שמטייל כאן בימי חמישי אחר הצהריים ובימי שישי עלול להסתחרר מעט מריח הלחם הנאפה במאפיית אנג'ל-אורנים. מבנה המאפייה נראה היטב מהשביל. אחרי כ-250 מ' חוצים דרך עפר ומטפסים במדרון שבראשו קרחת יער. שביל "שקוף" מוביל לנקודה הגבוהה במסלול (409 מ'). חדי עין יבחינו כאן בגולת ברזל נעוצה היטב בסלע. זוהי נקודת טריג. מהזן הישן, אולי אפילו מימי המנדט הבריטי.
התצפית יפהפייה. במזרח נראים כפר החורש ולידו מה שהיה בית ההבראה וכיום תחנת הרדיו האזורית אל-שמס, המשדרת בשפה הערבית. מעבר להם נראים בתי שכונת הר צמרת בנצרת. לפניה מזדקר הר בהרן, שעליו מתכננת המועצה האזורית עמק יזרעאל להקים יישוב חדש. ממערב לו הכפר עילוט. בצפון הרחוק נציין רק נקודות בולטות להתמצאות – כפר מנדא והר עצמון המתנשא מעליו, כאוכב אבו אל-היג'א והרי הגליל העליון.
רכס הרי נצרת הוא הדרומי שברכסי הגליל התחתון. למרגלותיו פרוש עמק יזרעאל, כך שהמרחבים דרומה פתוחים. קרוב אלינו נראים בתי מגדל העמק והלאה מכאן נראים גבעת המורה, הגלבוע, הגלעד, פסגות מרכז השומרון שמצפון לשכם (!), רמת מנשה והכרמל. 

שרידי מחנה נוער ועצים לחג המולד

בנקודת התצפית השביל הרגלי נפרד מהסינגל, יורד ביער ומגיע לאחר כ-300 מ' לדרך עפר רחבה. כאן יש לפנות שמאלה, לצעוד בדרך כ-100 מ' ולפנות ימינה, שם השביל מתחבר שוב לסינגל. הבית החרב שלצד השביל הוא שריד למחנה תנועת הנוער שפעל כאן עד שנות ה-90 וננטש לאחר שרבים מהעצים מתו. ייתכן שבקרוב, לאחר שהיער התאושש, ישובו לכאן בני הנוער.
השביל עובר ביער איקליפטוס ואורן ועולה לדרך עפר. יש להתעלם מסימון הסינגל ולהמשיך בדרך העפר כ-400 מ'. מצפון למקום שבו הדרך פונה שמאלה ועולה במדרון קצר נראית קרחת יער ובלבה עץ חרוב גדול. ביום חורף בהיר, הפלא ופלא, אפשר לראות מכאן, מעבר להר כנען ולאוכף שבין בתי עילוט, את  כיפת החרמון המושלגת.
במעלה הדרך נראית מימין חלקה של עצי ברוש אריזוני. מין זה של ברוש מאופיין בעלווה בהירה יחסית ובגזע מתקלף. קק"ל נטעה את העצים בצפיפות. העצים העודפים נכרתו בגיל צעיר וניתנו כעצי חג המולד לאנשי הקהילה הנוצרית שבגליל.
הדרך מגיעה לקבוצה קטנה של עצי אורן קפריסאי גבוהים ויפים. זה הזמן לגלות ערנות ולפנות שמאלה מהדרך לשביל היורד בין עצי היער ומגיע לחלקת כרם זיתים שנטעה קק"ל בשנות ה-50. כדאי לבוא לכאן בחורף וליהנות ממרבדי כלניות. לאחר כרם הזיתים נמשיך בשביל היישר אל חורשת אורנים נוספת שבה עולָה בחורף פריחה מרשימה של רקפות.  
עתה השביל עובר לצד גדר המחנה הצבאי הגדול מהלול. הכלבים הנובחים אינם צריכים להפחיד אתכם. הם נמצאים בצד הנכון של הגדר. אל תתפלאו אם תראו ראמים מעבר לה. רשות הטבע והגנים העניקה למחנה את הראמים כדי שיאכלו את העשבייה ויפחיתו את סכנת השריפות. העדר הזה משמש "גיבוי" לגרעיני רבייה אחרים של בעל החיים הנדיר הזה שמגדלת רשות הטבע והגנים. לאחר איגוף קצר של המחנה, השביל מגיע לשתי כנסיות גדולות. זה, פחות או יותר, מה שנותר מהכפר מעלול. 

מעלול

הכנסייה העליונה מבין השתיים היא מבנה גדול שקירותיו החיצוניים נתמכים בקירות תמך. אחת התומכות שבקיר הדרומי נושאת מגדל פעמונים קטן. במה שהיה פעם חצר הכנסייה תמצאו גם בור מים מכוסה. הכנסייה שימשה את בני העדה היוונית-אורתודוקסית.
הכנסייה השנייה, בעלת הכיפה ושני מגדלי הפעמונים, שימשה את בני הקהילה הקתולית. צמוד אליה בית קטן, כנראה ביתו של הכומר האחראי לכנסייה. ברחבה שלפני הכנסייה נמצא מעין מזבח נושא צלב. שתי הכנסיות שופצו בשנים האחרונות. בדרך כלל הן סגורות, למעט אירועים מיוחדים שנערכים בהן.
בכפר מעלול התגוררו נוצרים ומוסלמים. על פי המקובל הכפר משמר בשמו את היישוב היהודי מהלול, שהתקיים כאן בימי המשנה והתלמוד. חז"ל זיהו את המקום עם עיר הלוויים נהלל, הנזכרת במקרא כעיר בנחלת שבט זבולון (יהושע יט, טו) וכיישוב שבני השבט לא כבשו מהכנענים (שופטים א, ל). בסקר ארכיאולוגי שהתבצע כאן התגלה רצף יישובי שראשיתו בתקופות פרהיסטוריות.
בראשית המאה ה-20 היו קרקעות הכפר בבעלות משפחת סורסוק שישבה בביירות. תושבי הכפר חיו בכפר במעמד אריסים. הכפר נכבש במלחמת העצמאות במסגרת מבצע דקל (15 ביולי 1948), שבו נכבשה נצרת ונפתחה הדרך לקיבוץ כפר החורש הנצור. הכוח הכובש מגולני נתקל בהתנגדות קשה. לאחר הקרב נהרסו בתי הכפר, ורבים מבין 800 תושביו עברו לנצרת וליפיע. 
מעתה נצעד במורד. השביל עובר דרך מבנה קטן וחרב ששימש מסגד הכפר. לידו נמצאות מצבות של בית הקברות המוסלמי של הכפר (בית הקברות הנוצרי נמצא בתוך המחנה הצבאי). כ-300 מ' במורד הדרך ניצבים שני עצי אלה אטלנטית, שאף זכו בשלט משלהם המציין כי ייתכן שנחשבו מקודשים בשל קרבתם לבית הקברות. עוד כמה דקות הליכה והטיול מסתיים ליד אתר השאיבה הגדול של חברת מקורות, לצד כביש 75. 

שביל יזרעאל קק"ל

שביל יזרעאל-קק"ל הוא שביל טיול ארוך חדש שקורם עור וגידים בימים אלה. השביל, שאורך התוואי הראשי שלו מגיע כמעט ל-100 ק"מ, עובר באתרי הטיול החשובים של העמק ושל ההרים המקיפים אותו – הרי נצרת, גבעות אלונים, התבור וגבעת המורה. חלקים ניכרים מהשביל כבר סומנו על ידי הוועדה לשבילי ישראל, שאף הפיקה מפת טיולים וסימון שבילים של האזור בקנ"מ של 1:40,000. מהשביל הראשי מתפצלים שבילי משנה שיוצרים יחד מארג של כ-200 ק"מ שבילים – גן עדן לחובבי טיולים רגליים ולרוכבי האופניים.
מקימי שביל יזרעאל-קק"ל הציבו לעצמם כמה מטרות. מטרת העל היא להציג את ה"יזרעאליות" – מושג חמקמק אבל נוכח היטב בעמק: תרכובת שבנויה מיסודות של עבר היסטורי רחוק, גאולת קרקע והתיישבות, חקלאות, טבע ופסיפס אנושי. השביל עובר באתרים ידועים ובהם ציפורי, תל שמרון ושמורת בלפוריה ובה בשעה חושף אתרים נהדרים ומוכרים הרבה פחות כמו עין גדעון, מעיינות אלונים ומחילות מסתור בחורבת רומה.
השביל מסומן בסימון שבילים כתום. כאשר הכביש חופף לשביל שכבר מסומן בסימון שבילים, מתווספת לסימון הקיים נקודה כתומה. תכנון השביל נעשה בידי מתניה מיה, גיאוגרף ומתכנן ערים ובן המועצה האזורית. ביצירת השביל לקחו חלק המועצה האזורית עמק יזרעאל, קק"ל, רשות ניקוז ונחלים קישון, משרד התיירות, החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), הוועדה לשבילי ישראל ורשות הטבע והגנים. 
שביל יזרעאל-קק"ל באתר המועצה האזורית עמק יזרעאל.

מפה

להורדת מפה של שביל יזרעאל-קק"ל לחצו כאן.

קובצי ניווט

להורדת קובץ KMZ למסלול הטיול בשביל יזרעאל (קטע יער כפר החורש) לחצו כאן
להורדת קובץ GPX למסלול הטיול בשביל יזרעאל (קטע יער כפר החורש) לחצו כאן

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: המועצה האזורית עמק יזרעאל 
פורסם בתאריך: 14.12.2016

הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>

אגמון החולה קק"ל

עין החורש: אתר צפרות חדש בהתהוות

בשנת 1929 רכשה קק"ל את אדמות עמק חפר. שנתיים אחר כך עלה על הקרקע עין החורש – הקיבוץ הראשון בעמק – ששאב את ההשראה לשמו מהשם הערבי של העמק (ואדי חווארית). מאז ועד היום עוסקת קק"ל בפיתוחו של האזור. זה התחיל בניקוז אדמות העמק והכשרתן לחקלאות ונמשך בהקמת מאגרים הקולטים מי שיטפונות ומי שפכים מטוהרים והעברת מימיהם לשדות.
בשנים האחרונות עוסקת קק"ל, כצו השעה, בפיתוח סביבתי ובשמירה על משאבי הסביבה. פעולות שעשתה קק"ל באזור זה מכבר סייעו בשיקום גדות נחל אלכסנדר, הקמת חניוני נופש ופארקים ויצירת שבילי טיול ברגל ובאופניים.
בימים אלה מקימה רשות ניקוז ונחלים שרון, בסיוע ידידי קק"ל בקנדה ובעידודו של רני אידן – ראש המועצה האזורי עמק חפר, פארק צפרות חדש בבריכות המדגה הנטושות של קיבוץ עין החורש. לפני הכול, אזהרה: האתר כבר מוכן לקבל את פניהן של הציפורים, אבל עדיין אינו כשיר לקליטת קהל. e-ירוק ישמח להיות הראשון שידווח לקוראיו על פתיחת האתר לציבור. 

כשאדע פרטים אדווח כאן - עוזי רב

לחברים שלום

רצ'ב חומר על סיורים וטיולים שניתן לעשות ברחבי חיפה והסביבה

מסלולי טיול וסיור בחיפה, כרמל. המדריך השלם למטייל -  לצפיה לחץ כאן

סיורים בחיפה - ריכוז כל המידע בדף אחד -  לצפיה לחץ כאן

בלבה של קריית שמונה עובר נחל צנוע אחד, נעלם מן העין ומן הלב של
הציבור בישראל. זהו נחל עין זהב, הגולש בין רחובות קריית שמונה בואכה
עמק החולה.

מי המעיין הראשי שלו, זכים מאין כמותם, נשאבים לבקבוקים ומופצים לכל צמא ברחבי הארץ. לאחרונה זכה הנחל לקבל בחזרה חלק ממימיו, והם זורמים. אם רק ישחררו מעט מהם ויעניקו לנחל קצת אהדה, לא יפלו קסמיו של נחל עין זהב, עטור הירק, מאלה של אחיו המפורסמים הזורמים בעמק החולה ומושכים אליהם קהל רב.

איך מגיעים? לחניון קריית שמונה בחורשת קק"ל: החניון נמצא סמוך לכניסה הדרומית לקריית שמונה. נכנסים לקריית שמונה מדרום (רחוב תל חי, כביש 90). ליד אזור התעשייה הדרומי, מיד אחרי רחוב יובל יניב (צומת מס' 1), פונים ימינה ונוסעים בדרך סלולה ומקבילה לכביש 90. לאחר כ-300 מ' מגלים את הכניסה לחניון, מצד ימין.
לפארק הזהב: נכנסים לקריית שמונה מדרום, חולפים על פני חניון קריית שמונה ופונים ימינה ברחוב הנרייטה סולד. נוסעים במקביל לפאה הצפונית של חניון קריית שמונה עד מעגל התנועה, ופונים שמאלה לרחוב הירדן. נוסעים כ-900 מ' וחונים בצד הפארק, שנמצא משמאל, ליד אצטדיון קריית שמונה.

חניון קריית שמונה בחורשת קק"ל

חניון קריית שמונה הוא יצירה של קק"ל. זהו שילוב של שולחנות פיקניק בצל עצי איקליפטוס ומגרש שעשועים לילדים, נגיש לבעלי מוגבלויות בהליכה. שני השולחנות היפים ביותר נמצאים בצל אלה אטלנטית, הצומחת ליד מגרש השעשועים.
האטרקציה המרכזית בחניון היא אגם קטן יפה, שנמצא כ-300 מ' מהחניון, מעבר לחורשת האיקליפטוס. מקור המים היא תעלה שבאה מנחל עין זהב. במים צומחים צמחי נופר צהוב, הניכרים בעליהם הגדולים. בקיץ הם מצמיחים פרחים גדולים וצהובים. בגדות צומחים עצי דולב מזרחי ומלווים אותם שנית גדולה, סוף מצוי וקנה מצוי. קק"ל מנצלת את האגם לגידול צמחי בר נדירים. בין השאר תמצאו כאן את הגבעולים הגבוהים של גומא הפפירוס. עמק החולה מציין את המקום הצפוני ביותר בעולם שבו גומא הפפירוס צומח בר. בגדות האגם נשתלו גם צמחי שבטבט גדול, צמח חסר פרחים ממערכת השרכניים. הוא מצמיח ענפים זקופים וגמישים (שבטים) בגובה של כחצי מטר. בישראל זהו צמח בר נדיר למדי בגדות נחלים זורמים.
החניונים בחורשת קק"ל פותחו בסיוע ידידי קק"ל בארה"ב, קנדה וישראל.

נחל עין זהב

פארק הזהב הוא הפארק המרכזי של קריית שמונה. הוא נקרא על שם הפלג שמקורו בעין זהב (עין א-דהב). הפלג חוצה את הפארק ויורד דרך אזור התעשייה הדרומי של העיר לתעלה המערבית של עמק החולה, הממשיכה לאגמון החולה.
מימיו של עין זהב מגיחים, קשה להאמין, באי תנועה שנמצא בלב כביש 90, בצפונה של קריית שמונה. המעיין העשיר מספק כ-3.6 מיליון מ"ק מים בשנה. רובם נשאבים על ידי "מקורות" כדי לספק מים לקריית שמונה וליישובי הסביבה. בשנת 1989 החל מפעל "נביעות" לבקבק את המים ולמכור אותם לציבור.
בשלב כלשהו נשאבו המים עד תום והנחל נותר בקיץ יבש לגמרי. רק לאחר מאבק של גופים ירוקים, במיוחד של העמותה לשימור קסמי טבע ונוף בקריית שמונה, בראשותה של אדריכלית הנוף יוהנה נזרי, המצב השתנה. בקיץ הזה זורמים בנחל כ-50 מ"ק מים בשעה והתקווה היא שמצב המים בנחל ישתפר עוד, שכן קריית שמונה מקבלת תוספת מים מקידוחים בעמק החולה. קק"ל תומכת בפעולות העמותה ופועלת רבות למען הפארק והנחל.
פארק עין זהב פותח בתרומת ידידי קק"ל בקנדה.

המסלול הקצר

נתחיל את הטיול בפארק הזהב, סמוך למסגד שנותר מהכפר הערבי אל-חאליסה (קרי: חלסה). צה"ל כבש את המקום ב-12 במאי 1948 והתושבים הערבים נטשו את בתיהם. בקיץ 1949 התיישבו בבתים העזובים כ-15 משפחות מתימן וזמן קצר אחר כך הגיע למקום גל עלייה גדול ממרוקו ומרומניה. התושבים התגוררו בפחונים ובאוהלים של מעברת חלסה. המסגד משמש כיום את המוזאון הקטן לתולדות קריית שמונה. שלושה פחונים מוצגים לראווה סמוך למסגד.
למרגלות המסגד זורם הפלג של נחל עין זהב. נצעד בצדו כמה מטרים דרומה ונגיע לחורשה שבה צומחים כעשרה עצי ענק מהמין טכסודיון דו-טורי. בצל העצים מוצבים שולחנות ובהם מצוירים לוחות שחמט. מי שנטע את העצים האלה ראוי לכל שבח ונראה כי עלה בידו להצמיח את עצי הפארק היפים בישראל. העצים מתאימים היטב למקום. במקום שבו הם צומחים בר, בדרום-מזרח ארה"ב, מלווים עצי טכסודיון נחלים וביצות, ונראה כי הפלג של נחל עין זהב מספק את צורכיהם. עצי הטכסודיון ידועים בישראל גם בכינוי "ברוש ביצות".
בהמשך הדרך, מפעם לפעם, מוצמד לאדמה כסימון עיגול קרמיקה רב-צבעים, בקוטר כ-40 ס"מ. עם זאת, השביל ברור וקשה מאוד לטעות בדרך.
צועדים בהמשך הפלג ונפרדים ממנו ימינה ליד שדרת הרדופים שחוסמת את המעבר. כאן פונים ימינה בשביל הפארק הצמוד להרדופים. כ-50 מ' אחרי שני עצי תות גדולים יורדות מדרגות עץ שמאלה לאפיק הנחל, שבו שוררת אפלולית של עצי תאנה ותות. השביל יורד לפינת ישיבה של ארבעה ספסלי עץ, הנחים בצל עצים גדולים של מילה סורית. זהו עץ גבוה, המעדיף לצמוח ליד פלגים. קל לזהות אותו על פי עליו המנוצים ועלעליו המשוננים. תושבי קריית שמונה מכנים אזור זה של הנחל בתואר ג'ונגל.
עתה יש להתכופף ולעבור מתחת לגזע של מילה סורית. השביל מגיע לגשרון העובר מעל לפלג הזורם של נחל עין זהב. עד כה עברנו כחצי קילומטר. עוד כמה צעדים ואנו מגיעים למרחב מוצל ובו מרפסת עץ ושולחנות פיקניק ערוכים כריבועים מסביב לעצים. מרפסת נוספת הועלתה באש בידי זדים ויש לקוות שתתוקן במהרה.
כאן עולים מערבה לכתף הנחל ופונים ימינה בחזרה בשביל רחב וברור לפארק עין הזהב.

המסלול הארוך

במקום לשוב ימינה, פונים בשביל שמאלה ומיד מגיעים לערוץ מעוטר בקנים. שאון המים שעובר מתחת לגשרון (לא קל להבחין במים מבעד לקנים) מרמז על זרם ראוי לשמו. זהו נחל הטחנות, המצטרף כאן לנחל עין זהב. בקריית שמונה הוא ידוע יותר כנחל שושן, על שם המשפחה שבחצרה נובע המעיין הגדול ביותר של הפלג.
צועדים בשטח חשוף ומגיעים לרחבה מוקפת עצים. ממשיכים ואוגפים באיגוף ימני את המבנה של מרכז משאבים. השביל שלאורך גדר המרכז יורד בחזרה לנחל וחוצה אותו בגשר מתכת צבוע בצבעי כחול וצהוב לסירוגין. ממשיכים בגדה השמאלית של הנחל כ-100 מ'. מי שיתבונן היטב לעברו המערבי של הנחל, יגלה את שרידיה של טחנת קמח ישנה. כ-150 מ' הלאה משם המסלול מסתיים בקצה הדרומי של רחוב קרן היסוד, סמוך למפגשו עם רחוב הנרייטה סולד.
מכאן אפשר לשוב במעלה רחוב קרן היסוד, המתחבר עם רחוב הירדן.
מי שעוד נותר בו כוח, יכול להמשיך לרחוב הנרייטה סולד, לפנות ימינה ולצעוד 100 מ' עד מעבר החציה. מי שיחצה את הרחוב דרומה, ימצא את עצמו בצד פארק קק"ל, לא הרחק מהאגם.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק ומירה זר

פורסם ב-22.8.2012

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

             אל יער השומרים וקבר אלכסנדר זייד- הצעה לטיול

בית העלמין היפהפה של "אגודת השומרים" הוא קפסולת זמן עמוסת זיכרונות, המעלה את זכרן של דמויות מרתקות מימים רחוקים

כיצד מגיעים?

נוסעים לקריית טבעון בכביש 75 ופונים דרומה ברחוב בורוכוב. מיד מגיעים לכיכר. מגמת פנינו היא רחוב השומרים שמשמאל, אך הוא חד-סיטרי ולכן אפשר להגיע אליו מצדו השני. נוסעים ברחוב יזרעאל (השני בכיכר). הרחוב יורד ומתעקל שמאלה ומשנה את שמו לרחוב השומרים. חולפים על פני האנדרטה לזכרו של אלכסנדר זייד וחונים ליד בית הקברות של אגודת השומרים.

לתכנית הטיול המלאה לחץ כאן
למפה לחץ כאן 

בלב הגליל התחתון, בכפר תבור, עומד מוזיאון הג'ונדירלנד.

ג'ון- דיר הוא סמל למצוינות ומיכון חקלאי, הפכנו את הנושא לדיסנילנד של עולם הטרקטורים והמכונות החקלאיות. משעשע, מחנך ומתאים לכל מי ששואף למצוינות.

בביקורכם תחוו: 

# השתוללות חופשית על כל דגמי הטרקטורים והמכונות

# גלישה מהשמיים לתוך סל כותנה

# רכיבה על דגמי טרקטורים גדולים וקטנים (כולל סבאים)

# קולנוע עם סרטי קומביין בפעולה וטיול בטרקטור

# סימולטור נושא פרסים ללימוד נהיגה בטרקטור

#הדרכה לנוער ולמבוגרים ע"י יוסי

#טיול קרוניות בשדות המושבה עם סיפורים על חקלאות והסטוריה (בתשלום נפרד)

** כל הפעילות תחת גג של דונם וחצי **

 הנחה מיוחדת לגמלאי רפאל

לפרטים לחץ כאן

 לגמלאים שלום

רצ'ב מידע שקיבלתי ואני מעביר אותו כלשוני

אין לראות זאת כהמלצה, זו העברת מידע בלבד

עוזי

++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

לחברים שלום

נשאלתי כמה פעמים על ידי חברים שלנו אם מטופלי דיאליזה יכולים לצאת לקרוז ימי.
שאלתי בחברת סנורמה שהיא סוכנת של כמה חברות קרוז, ולהלן התשובה שלהם.

כפי שהבנתי מהם יש חברה שמאפשרת הזמנה מראש של טיפולי דיאליזה לנוסעים, בימים
שהאוניה עוגנת. ואם עושים הסכם כזה עם אותה חברה ומביאים אותו לחברת סנורמה אז הם
מוכנים כנראה לרשום נוסע כזה לקרוז.

בדקתי רק עם חברת סנורמה, יש כמובן גם חברות אחרות שאיתן ניתן לבדוק.

אני לא אחראי לתוכן התשובה של החברה, אני מביא מידע זה כמידע בלבד
וכל מי שצריך שרות זה חייב לבדוק בעצמו ולהחליט.
אני מסיר ממני כל אחריות בנושא רפואי זה.

להלן תשובת חברת סנורמה:

לגמלאים שלום

מיל'ב היא רשת מועדונים השייכת לעירת  חיפה.

 בהסכם עם מנכ'לית מילב יש לנו, גימלאי רפאל, אפשרות להשתתף בכל חוג טיול קורס שמאורגן
  ע'י רשת מיל'ב וזאת גם אם המשתתף אינו רשום כחבר במועדון זה או אחר.

 הסכם זה מאפשר לנו לקבל את ההנחה של מיל''ב למרות שאנו לא חברים ברשת.

פרטים על פעילויות טיולים קורסים וכו' אני מפרסם כאן באתר מעת לעת.

                                             עוזי רב